<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תל"ח</h1>
<h2>דף קח.</h2>
שאלת לרבי יהודה דאמר [זבחים ע"ח ע"א] מין במינו לא בטיל ומשמע מסוגיא דחולין [ק"ח ע"א] דמדאוריתא יליף, ובגיטין פרק הנזקין [נ"ד ע"ב] גבי נפלו ואחר כך נתפצעו (ד)אמרינן אליבא דרבי יהודה דמדאוריתא חד בתרי בטיל וההיא במין במינו היא. תשובה יש לומר דרבי יהודה לדידיה חד בתרי בטיל סבירא ליה וההיא דמין במינו לא בטיל משמיה דרביה וכמדומה לי שכן דעת רבותינו הצרפתים ז"ל [זבחים ע"ג ע"ב]. אבל נראה דרבי יהודה לא פליג עליהו דרבנן אלא בבלול כגון יין ביין ואי נמי סלת בסלת וכיוצא בהן דלרבנן בששים ולרבי יהודה בכל שהוא וממקום שבא דיליף ליה [מנחות כ"ב ע"א] מדם הפר ומדם השעיר, אבל ביבש שזה עומד בפני עצמו וזה בפני עצמו אף לרבי יהודה בטל ברוב חוץ מן התרומה והערלה וכיוצא בהן שמנו חכמים שהחמירו בהן באחד ומאה ובאחד ומאתים או דבר שיש לו מתירין או דבר חשוב או שבמנין שאינן בטלין אפילו באלף לרבנן, אבל בשאר האיסורין בטלין ביבש לרבי יהודה כרבנן וכדתנן [תרומות פ"ד מ"ז] אמר רבי יהודה מעלין את המדומע באחד ומאה והיינו חטים בחטים דאלו חטים בשעורים אף התרומה עולה בששים ואפילו בבלול כשאר האיסורין, וכדתנן במסכת ערלה [פ"ב מ"ז] ומייתינן לה בפרק גיד הנשה [חולין צ"ט ע"א] בשמעתא דהזרוע בשלה גריסין של תרומה שנתבשלו עם עדשים אין בהם בנותן טעם אפילו אין בהם להעלות באחד ומאה מותרין ואסיקנא התם בפרק גיד הנשה בששים למאן דאית ליה בשאר האיסורין בששים. ועוד דאם אין אתה אומר כן תרומה לרבי יהודה במינו אינו עולה ובספרי [פ' קורח] מוכחינן דתרומה עולה באחד ומאה מוהרמותם את מקדשו [במדבר י"ח] אלא ודאי כדאמרן, וכן כתב גם הראב"ד ז"ל [איסור משהו פ"ב], וכן שמעתי משמו של רבינו תם ז"ל.
